החלק והדרישות שלו
ניקח מסגרת פלדה מרותכת באורך של כ-1.6 מטר: שתי קורות אורך, קורות רוחב וסדרה של פדים מעובדים שעליהם מוברג בסיס של מכונה. השרטוט דורש שהפדים יימצאו במישור אחד בתוך טולרנס שטיחות, דורש שטיחות בכל שטח של 300 × 300 מ"מ, ודורש ישרות של כל קורת אורך — גם כוללת וגם בכל 1 000 מ"מ של אורך. עיוותי הריתוך הופכים כל אחת מהדרישות האלה לשאלה אמיתית בכל מסגרת.
המסגרת אינה נכנסת לרוב מכונות ה-CMM, וסרגל עם מדי־מרווח עונה על קו אחד בכל פעם. סורק תלת־ממד נייד לוכד את כל החלק העליון של המסגרת על רצפת הייצור; השאלה היא איך להפוך את ה-mesh הזה לארבע הדרישות, עם PASS או FAIL ליד כל אחת.
הכנת הסריקה
חלק בגודל כזה נלכד בדרך כלל בכמה מעברים. כשתוכנת הסורק מייצאת אותם כ-meshים נפרדים, כלי הסריקה רושם את הסריקות החלקיות זו לזו וממזג אותן לאחת. לפני המדידה בדקו שכל פד מכוסה מקצה לקצה: נקודת רשת בלי סריקה מתחתיה מדווחת כ-N/A, כך שטלאי חסר מופיע בדוח ואינו נעלם — אבל עדיף לגלות אותו כבר ליד הסורק.
הסריקה הממוזגת מיושרת ל-CAD בלחיצה אחת. במסגרת מעוותת, best-fit כולל עלול להשאיר את הפדים נטויים ביחס למודל, ולכן מעדנים אז את היישור על הפדים עצמם באמצעות Surface Best-Fit: לוחצים על פאות הפדים, נועלים את דרגות החופש שהן אינן שולטות בהן, והפוזה מעודנת בדיוק על הפאות האלה. בחירה שאינה מאלצת את הפוזה מסורבת, עם שמות הצירים החופשיים.
סריג אחד על פני פדים נפרדים
רשת המישור נבנית ממתאר הפאה של ה-CAD. במסגרת, משטח הייחוס הוא כמה פדים נפרדים; פאות אחיות קו־מישוריות מוצעות כצ'קליסט ומצטרפות למתאר, כך שסריג ממוספר אחד מכסה את כולן. הסריג ממורכז על המתאר וממוספר שורה אחר שורה מתוך ה-CAD, ולכן נקודה 37 נמצאת באותו מקום בכל מסגרת בסדרה.
כל נקודת סריג מוטלת על הסריקה לאורך נורמל הפאה בתוך שער משטח. קדח בורג, נתז ריתוך שבולט מעל הפד או פער בסריקה מפיקים נקודת N/A עם הסיבה שלה — אין משטח בשער, אי ברמה אחרת — והערך של נקודה שכנה לעולם אינו מושאל.
- היקף: משטח הייחוס כולו, אזורים מצוירים או רצועה לאורך הקצוות
- מרווח הסריג נבחר כך שיתאים לחלונות לשטח ולאורך שבשרטוט
- נקודות N/A שומרות על המספר שלהן ומופיעות בטבלת הנקודות עם הסיבה
הערכת ארבע הדרישות
השטיחות הכוללת נשפטת כרוחב האזור המינימלי של כל הנקודות המדודות — ההגדרה שבה משתמשים ISO 1101 ו-ASME Y14.5; ערך הריבועים הפחותים מודפס לצידה לייחוס. שטיחות לשטח מחליקה חלון של 300 × 300 מ"מ על פני הסריג ומדווחת את החלון הגרוע ביותר, שמוצלל בסקיצה.
שורות הסריג שלאורך כל קורת אורך הופכות לקווי ישרות. ישרות כוללת מוערכת על הקו כולו; ישרות לאורך מחליקה לאורכו חלון של 1 000 מ"מ ומדווחת את החלון הגרוע ביותר ואת מיקומו. קו שנקטע בנקודה לא־מדודה מפוצל, וקטע קצר מהחלון מוערך בשלמותו ומסומן כקצר.
הדוח, והמסגרת הבאה
הדוח נושא את סקיצת הסקירה, את עמודי הקווים, את הפרופיל של כל קו וטבלת נקודות שמפרטת כל נקודת סריג עם המספר, הערך והסטטוס שלה. היכן שהסקירה אינה יכולה להדפיס מספר קריא בכל נקודה, מתווספים גיליונות פירוט בקנה המידה המודפס. לכל דרישה — שטיחות, שטיחות לשטח, ישרות של כל קו — יש בלון משלה.
הרשת היא צעד מוקלט. במסגרת הבאה אותו מתאר, אותו סריג ואותם בלונים מתנגנים על הסריקה החדשה, ונקודה שהסריקה של המסגרת הזאת אינה מכסה היא N/A במסגרת הזאת בלבד. כך אפשר לקרוא סדרת מסגרות זו לצד זו, נקודה מול נקודה.
