חזרה למאמרים
מדריך6 דק' קריאה · 15 בנוב׳ 2026

מתוכנית PC-DMIS או CAMIO לדוח סריקה, שלב אחר שלב

מעבר מעשי על הרצת תוכנית CMM על סריקת תלת־ממד: ייצוא DMIS, ייבוא, בדיקת המסגרת, הרצה על הסריקה, סגירת הפריטים הפתוחים וייצוא הדוח — עם הבדיקות שכדאי לעשות בכל שלב.

שלב 1 — מייצאים את התוכנית כ-DMIS

נקודת המוצא היא התוכנית שכבר מודדת את החלק על ה-CMM. ייצאו אותה כ-DMIS מתוכנת ה-CMM וקחו את הקובץ כמות שהוא: תוכניות שנכתבו בדיאלקטים של PC-DMIS, ‏CAMIO ו-PAS וכן DMIS 5.x גנרי נקראות, כולל קובצי UTF-16 ותוכניות באינצ'ים. אין צורך לכתוב דבר מחדש עבור הסורק. דרושים לכם גם מודל ה-CAD שמולו תיבדק הסריקה (STEP, ‏IGES או STL) והסריקה עצמה.

שלב 2 — מייבאים וקוראים את הערות הייבוא

בייבוא מזוהים הקידוד והדיאלקט של הקובץ; הגדרות האלמנטים, הגדרות הדטומים, היישורים, הבניות, הטולרנסים ופקודות הפלט הופכים לצעדי תוכנית; והייבוא מסתיים בסדרה קצרה של הערות: הדיאלקט, מצב המסגרת וכל אזהרה שיש. מבנה בתוכנית שדורש תשומת לב נקרא שם בשמו עם הסיבה, כך שאתם יודעים עוד לפני ההרצה באילו צעדים להסתכל. קובץ שאינו מניב אף צעד מסורב בשם; הוא אינו נפתח כתוכנית ריקה.

ההערות נשמרות עם התוכנית ומוצגות שוב כשפותחים אותה מחדש. אותו מסלול ייבוא משרת את עורך התוכניות, את חלון האצווה ואת פקודת ה-AI, כך שתוכנית מתנהגת אותו דבר בכל מקום שבו היא נטענת.

שלב 3 — בודקים את המסגרת

תוכנית CMM נכתבת במסגרת צירים משלה, שעשויה להיות מסובבת או מוזזת ביחס למודל ה-CAD. Ai-Inspect רושמת את מסגרת התוכנית מול ה-CAD על ידי התאמת האלמנטים של התוכנית למודל, ומקבלת את הרישום כשהוא ברור. כשאינו ברור, התוכנית מסומנת כ«מסגרת לא מאומתת»: העורך מבקש את אישורכם לפני שהיא מתנגנת, והרצת אצווה ללא מפעיל מסרבת להתחיל. זו הבדיקה שמונעת תוצאות שנראות סבירות ושייכות למסגרת הלא נכונה.

  • המסגרת נרשמה: התוכנית מוכנה להרצה
  • המסגרת לא מאומתת: מאשרים אותה בעורך לפני ההרצה הראשונה
  • האצווה ופקודת ה-AI אינן מריצות תוכנית לא מאומתת

שלב 4 — מריצים על הסריקה

טענו את הסריקה ויישרו אותה ל-CAD; שומר קדם־הרצה בודק את היישור לפני שהתוכנית מתחילה. לאחר מכן התוכנית רצה צעד אחר צעד. היכן שתוכנית ה-CMM מגדירה אלמנט לפי הנומינל שלו, נקודות המדידה מונחות על הסריקה מתוך הנומינל הזה, וכל נקודה עוברת שער כיסוי — נקודה שאין לידה משטח סריקה אינה תורמת. יישורי הדטומים נבנים מחדש מהאלמנטים שנמדדו על הסריקה הזאת, והבניות נבנות מחדש לפי סדר התלויות של התוכנית.

אלמנט בלי כיסוי, נומינל שסותר את הגיאומטריה שנמצאה או בנייה שהקלטים שלה נכשלו מסתיימים כשורה שמסומנת N/A עם הסיבה שלה. ערך לעולם אינו מועתק מהנומינלים של התוכנית.

שלב 5 — סוגרים את הפריטים הפתוחים

דוח ההרצה מפרט כל בלון שלא נמדד ומדוע, וכל אחד מהם מסומן באדום על המודל. משורה בדוח אפשר לקפוץ לצעד שלה בעורך התוכניות, לבחור את האלמנט מחדש בתלת־ממד, להשבית צעד שאינו רלוונטי לסריקה ולהריץ רק את הצעדים שנכשלו. מלווה המדידה מציע את אותם פריטים כרשימה מודרכת — קודם דטומים, אחר כך פערים, ואז סקירה של שורות ה-FAIL.

אפיון שהטולרנס שלו צר ממה שהסריקה מסוגלת לפתור מסורב ונשאר משימה ל-CMM. הסירובים של ההרצה הראשונה הם רשימה שימושית בפני עצמה: הם מראים אילו אפיונים של החלק הזה עדיין צריכים את גשש המגע.

שלב 6 — מייצאים, וחוזרים על כך בסדרה

התוצאות מיוצאות כ-PDF, ‏Excel ו-CSV לפי סדר הבלונים, תחת התוויות שבהן השתמשה תוכנית ה-CMM, וגם כ-CSV של PAS CMM למפעלים שמנהלים את הרשומות שלהם ב-PAS. התוכנית המתוקנת נשמרת; על החלק הבא היא רצה כמות שהיא, ומצב האצווה מריץ אותה על תיקיית סריקות עם דוח לכל חלק.

שאלות שהמאמר עונה עליהן

לא. הסריקה מיושרת למודל ה-CAD, ומסגרת התוכנית נרשמת מול אותו מודל. הרישום מאומת לפני ההרצה.

היא מופיעה בהערות הייבוא עם הסיבה. את הצעד המושפע אפשר אז לבחור מחדש, לערוך או להשבית בעורך התוכניות לפני ההרצה.

המבנה זהה — אלמנטים, דטומים, בניות ותוויות — והתרגום אומת מול קובצי תוצאות של CMM. הערכים המדודים נושאים את הדיוק של הסורק, ולכן אפיונים צרים ממה שהסריקה מסוגלת לפתור מסורבים ונשארים ל-CMM.

לראות את זה על החלקים שלכם

הביאו שרטוט, מודל CAD וסריקה — נריץ איתכם את הבדיקה בהדגמה מודרכת.

בקשת הדגמה